בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כלכליסט 
הממונה על ההגבלים נוגסת עוד בחוק המזון 

הממונה על ההגבלים נוגסת עוד בחוק המזון

 
כלכליסט |
 
נורית קדוש, כלכליסט

מיכל הפלרין פרסמה טיוטת פטור שיאפשר לספקים הגדולים להתערב בסידור מוצריהם ברשתות, בניגוד לסעיף מרכזי בחוק שהוביל קודמה בתפקיד דייויד גילה

 
 
 
 
Calcalist
 
 
 
 
 
הוועידה הכלכלית הלאומית 2016 עו"ד מיכל הלפרין הממונה על הגבלים עסקיים . צילום: צביקה טישלר
 הוועידה הכלכלית הלאומית 2016 עו"ד מיכל הלפרין הממונה על הגבלים עסקיים . צילום: צביקה טישלר 
 צילום: Calcalist 
 

הממונה על ההגבלים העסקיים מיכל הלפרין מרוקנת מתוכן את חוק המזון, שהוביל קודמה בתפקיד, פרופ' דייויד גילה, ואשר נכנס לתוקף לפני פחות משנתיים במטרה להגביר את התחרותיות בענף ולהביא להורדת מחירים. אחד מסעיפיו העיקריים של חוק המזון אסר על ספקי המזון להתערב בסידור המוצרים ברשתות השיווק, כדי לאפשר חשיפה הוגנת למוצריהם של הספקים הקטנים, ולהפחית מעוצמתם של הספקים הגדולים, שיש בידם לממן מערך סדרנים להשפיע על הצרכנים לרכוש את מוצריהם. אותם סדרנים היו דואגים לחשיפה מלאה של מוצריהם, לעתים על חשבון השטח שהוקצה לספקים הקטנים. היו גם טענות על כך שהם ניצלו את היעדרם של נציגי ספקים קטנים כדי לחבל בתצוגת מוצריהם. אלא שבסוף השבוע פרסמה רשות ההגבלים טיוטת פטור מאיסור סידור המדפים על ידי הספקים.
לדברי בכיר בתחום ההגבלים, לא מן הנמנע שבכוונת הלפרין לתת לספקים הגדולים הקלות נוספות: "הגישה הליברלית שמציגה הלפרין מאז כניסתה לתפקיד באה באופן טבעי לא רק בנושא המחיר המופרז, אלא בתחומים נוספים וספק אם סידור המדפים יהיה האחרון שבהם".
סידור מדפים . צילום: אוראל כהן בסביבתה של הלפרין דוחים את הטענות שלפיהן בכוונתה למחוק את הישגי גילה. לטענתם, מקורה של טיוטת הפטור היא החלטות קודמות של גילה, שדחה בשנה את יישום נושא הסדרנות ואחר כך נתן פטורים לרשתות שבהן מחצית מהמכירות מקורן בספקים קטנים ובינוניים. "חוק המזון הוא דינמי ומחייב התאמות לשינויים וממצאים של בדיקות שנערכות בשוק, ומכאן מקור הכוונה לתת את הפטור", מסר גורם בסביבתה של הלפרין.
יחסים בעייתיים חוק המזון בא לשים סוף ליחסים הבעיתיים שחשפה רשות ההגבלים לפני 15 שנה בחקירה שניהלה נגד רשתות שופרסל, רבוע כחול ישראל, קלאבמרקט והספקיות עלית, שטראוס, תנובה, אסם, החברה המרכזית למשקאות קלים וספקים נוספים. החקירה העלתה כי הגופים הללו עוברים לכאורה עבירות על חוקי ההגבלים העסקיים, ובסיומה הגיעו הצדדים לצו מוסכם, שאמור להגביל את ההתקשרויות הללו. אותו צו עסק בין היתר בסוגיית סידור מדפי רשתות השיווק הגדולות על ידי ספק דומיננטיים. הצו קבע כי לספקים יותר להמשיך ולסדר את המדפים בעצמם בכפוף למגבלות מסוימות, ויופעלו סנקציות במקרה של הפרתן. תוקף הצו המוסכם הוארך בכל שנתיים וחצי, עד חקיקת חוק המזון.
בעניין היחסים שבין הקמעונאיות לספקי המזון חוק המזון קובע כך: "ספק גדול לא יעסוק בסידור מצרכים בחנות של קמעונאי גדול ולא יכתיב, ימליץ או יתערב בדרך אחרת בעניין סידור מצרכים. חוק המזון אוסר על כל עיסוק של ספק גדול בסידור מצרכים או קביעת מיקומם בחנות של קמעונאי גדול. איסור זה חל על כל הכתבה, המלצה או התערבות בכל דרך שהיא בסידור המצרכים או בעניין מיקומם של המצרכים. מכאן שהאיסור חל גם על פעולות שנועדו להשפיע או עלולות להשפיע על האופן שבו יסדר הקמעונאי את המוצרים בחנותו, כגון הצגת מחקרים, דיון על עקרונות או קיום בקרה על סידור המדפים שתוצאתן הכתבה, המלצה או התערבות בכל דרך אחרת בענין סידור מצרכים אצל הקמעונאי הגדול".
בנוסף לכך רשות ההגבלים הבהירה כי "התערבות של ספק גדול בקביעת מיקום המצרכים בחנות יכולה להוות הפרה של חוק המזון האוסר על ספק גדול להכתיב, להמליץ או להתערב בכל דרך אחרת בהקצאת שטח מכירה בשיעור כלשהו למצרך שהוא מספק. האיסור נוגע לחנות של כל קמעונאי, ולא רק לחנות של קמעונאי גדול".
חוק המזון נולד בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011. הממשלה הקימה את ועדת קדמי לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בשוק המזון והצריכה, ומתוך 12 המלצותיה אימצה הממשלה 8 בלבד. שנה וחצי לאחר מכן החוק עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, בלי שהציבור יחוש בירידת מחירים או שינוי מהותי בעוצמת הספקים הגדולים. אפשר שהדבר נובע מכך שבתוך זמן קצר החלה רשות ההגבלים לתת פטורים שמאפשרים לספקים במקרים מסוימים להמשיך לסדר מדפים ברשתות ולהתערב במחירים לצרכן. אחד הפטורים נוגע לאפשרות להמשיך ולסדר מדפים ברשתות שבהן יותר מ־50% מהמכירות הן של מוצרי ספקים קטנים ובינוניים. פטור זה נועד לתמרץ קמעונאים לקדם מכירת מוצרי ספקים קטנים ובינונים על חשבון מוצרי הספקים הגדולים.
המדינה מסירה אחריות טיוטת הפטור שפרסמה הלפרין צפויה לרוקן מתוכן את חוק המזון, שגם המעט הקיים בו לא ממש בא לידי ביטוי. כך לדוגמה המדינה בחרה לא לקחת אחריות על פרק השקיפות, העוסק בחובת פרסום מחירי המוצרים בכל חנות, והותירה את הקמת אפליקציות השוואות המחירים בידי יזמים פרטיים כגון מיי סופרמרקט. הדבר הוביל לכך שהצרכנים נותרו עם גורמים מסחריים שהאינטרסים שלהם לא ידועים לכל, לצד דיווח חלקי ולעתים שגוי של הרשתות. לא פעם מגיעים צרכנים לחנות על סמך בדיקת מחירים שערכו ומגלים כי המוצר שהוצע במחיר אטרקטיבי כלל לא במלאי. גם הגבלת שטח המדף ברשתות השיווק לספקים גדולים מאוד, שנקבעה כהוראת שעה למשך שנה, אינה חלה עוד. משחלפה השנה הראשונה לחוק, לא חידשה רשות ההגבלים את הוראת השעה, כך שאין מגבלה על השטח שקמעונאים יכולים להקצות לאותם ספקים.
מרשות ההגבלים נמסר בתגובה: "רשות ההגבלים עסקיים בדקה את מצבם של ספקים קטנים ברשתות שעושות סידור עצמי של מדפים לעומת רשתות שמסדרות באמצעות ספקים. הממצאים שבידי הרשות מלמדים כי מצבם של הספקים הקטנים ברשתות שמסדרות בעצמן אינו טוב יותר מאשר מצבם של ספקים ברשתות שנעזרות בסידור על ידי ספקים. ההחלטה להעמיד את נושא הסדרנות לשימוע ציבורי נעשתה לאחר שהצוות האחראי על הנושא ערך שיחות עם גורמים רלוונטיים בשוק, בין היתר ספקים וקמעונאים (גדולים וקטנים).
בעקבות הבחינה שנעשתה פרסמה הרשות כללים להערות הציבור של פטור בנושא סדרנות. טיוטת הפטור מדגישה כי בסידור המדפים הקמעונאי יהיה הקובע הבלעדי של המיקום המדויק של המוצרים על פי תוכנית מפורטת לסידור שטחי המכירה (פלנוגרמות)".

 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by