בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
4 צעדים לקריאת דוח מאזן 

4 צעדים לקריאת דוח מאזן

 
 
אסף אביר

רוצים להיכנס לעולם העסקים? להשקיע בגדול? לייף האקר זורק אתכם למים ומלמד אתכם לשחות בתוך המספרים. בלי בזבוז זמן, ובלי להסתיר כלום. חלק ראשון

 
 
 
 
Calcalist
 
 
 
 
 

1. דעו למה צריך דוחות כספיים, ומי מדווח אותם

את השיעור הזה שרי לא תתן לך
 את השיעור הזה שרי לא תתן לך   
קריאת דוחות כספיים היא כמו סקס.

למען האמת, קריאת דוחות כספיים היא ממש לא כמו סקס. היא הרבה יותר דומה למחשבות הבלתי פוסקות על הבחורה, להחלפת המלתחה, לחיפוש אחרי שם הנחשקת בגוגל, ישראבלוג, במה חדשה, אתר כיפה (היו מקרים מעולם). קריאת דוחות כספיים היא האימונים מול המראה ובדיקת ההתאמה האסטרולוגית. אבל המיוחד פה הוא שבמקרה של הדוחות, זה עובד.

כסף הוא לא כמו בחורות. הוא הולך אל האנשים האפורים והממושקפים שבודקים אותו, שואלים אותו איפה הוא היה ומה הוא עשה, עם מי ובמשך כמה זמן, ואז הולכים ושואלים את כולם עליו. מי שעושה את זה, מרוויח.

את רוב מה שצריך לדעת על עסקים ועל איתור הזדמנויות אפשר למצוא בשלושה דוחות קצרים, שכל חברה בורסאית חייבת להפיק: דוח המאזן, דוח הכנסות (הקרוי גם "דוח רווח והפסד") ודוח תזרים מזומנים. הם לא מסובכים בהרבה ממתיחת קו ישר באמצע דף לבן, וכתיבת ההכנסות מצד ימין וההוצאות מצד שמאל. אבל צריך להכיר אותם ואת השפה האחידה שלהם, שנערכת על ידי רואי חשבון - על מנת שכל הדוחות הכספיים ייקראו באותו האופן, ולא ייראו כמו דף עם קו באמצע.

לא צריך להיות רואה חשבון ולא וורן באפט כדי לקרוא דוחות כספיים. מספיק לקרוא את הכתבה הזו, ואת שני ההמשכים שיהיו לה.
 

2. דעו מהו המאזן, ולמה הוא תמיד מאוזן

כך מתחילות אימפריות
 כך מתחילות אימפריות   
דו"ח מאזן הוא צילום רנטגן של עסק. בדומה לצילום רנטגן, הוא מראה צילום קפוא של גוף פעלתני, שתועד ביום, בשעה ובדקה מסויימת. כפי שצילום רנטגן עובר דרך הבגדים והעור ומראה היכן נמצאת כל עצם ומה מצבה, כך דוח מאזן מראה היכן נמצא כל שקל: כמה שקלים אנשים חייבים לחברה, כמה שקלים יש לה בבנק, וכמה היא צריכה לשלם לאנשים אחרים.

דוח מאזן נראה מבחוץ כמו חשבונית מכולת מסובכת ומופשטת. במבט מקרוב מגלים שקריאתו פשוטה כמעט כמו קריאה של חשבונית מכולת, שהוא מספר באופן בהיר ותמציתי את סיפורה של החברה, ושחמש דקות אתו ילמדו אתכם על החברה הרבה יותר ממה שיעשו זאת כל פרסומת או כתבה בעיתון.

הדוח מורכב מאוסף כל הפעולות החשבוניות שנרשמו בחברה לאורך שלושת החודשים (או השנה, בדוח שנתי) שקדמו לפרסומו. והוא תמיד מאוזן לא בגלל שכל החברות תמיד מאוזנות – אלא בגלל שמנהלי חשבונות נוהגים לתעד על פעולה עסקית פעמיים: פעם אחת הם כותבים מהיכן הכסף יצא, ובפעם השנייה לאן הוא נכנס. בגלל שהעניין הזה כל כך מבלבל, החליטה מערכת לייף האקר לתת לכם קורס קצת בחשבונאות:

נניח שהייתם חברה. נניח שהיו לחברה שלכם עשרה שקלים. המאזן שלכם היה נראה כך:

נכסים:
10 שקלים
התחייבויות:
הון בעלים – 10 שקלים.

מה זאת אומרת "הון בעלים – 10 שקלים?” למה זה מתחת לכותרת "התחייבויות”? הסיבה היא שמאחר ואתם בעלי החברה, אתם תמיד רשאים לקחת את הכסף הזה. אתם הכנסתם אותו, והוא שלכם. אם תקחו את הכסף החברה תשלם את כל התחייבויותיה כלפיכם. מצד שני, לא יישארו לה נכסים. היא תיסגר.

נניח שקניתם בירה, והיא עלתה עשרה שקלים. הנהלת החשבונות שלכם תתעד את מעבר הכסף ממקום למקום, ותציין את כל התחנות שלו. בכל פעם שהכסף זרם ממקום אחד לאחר, החשבים שלכם יציינו זאת ברישום כפול: מי נתן – ואז מי לקח. קניית הבירה תיראה בערך כך:

חייב ארנק ב- 10 שקלים; זכה מוכר בירה ב- 10 שקלים.
חייב מוכר בירה בבירה; זכה מקרר בבירה.

הכסף זרם מצד אחד לצד שני. התנועה אוזנה. הבירה זרמה מהצד השני לראשון. גם התנועה הזו אוזנה.

וכעת המאזן שלכם יהיה:
נכסים:
1 בירה
התחייבויות:
הון בעלים – 1 בירה

הבירה הזו עדיין שלכם.

נניח שמחר תלוו מהבנק 100 שקל, ותקנו אתם עשר בירות. הנהלת החשבונות תרשום משהו בסגנון:

חייב מלווים ב- 100 שקל; זכה ארנק ב- 100 שקל (לקחתם מהמלווים 100 שקל והכנסתם לארנק)
חייב ארנק ב- 100 שקל; זכה מוכר בירות ב- 100 שקל (הכסף עבר לתחנה הבאה)
חייב מוכר בירות ב- 10 בירות; זכה מקרר ב- 10 בירות (הרכוש עובר אליכם)

בתום שני ימי העסקים האלה, המאזן שלכם יהיה:
נכסים:
11 בירות
התחייבויות:
החזר הלוואה לבנק - 100 שקל
הון בעלים - 1 בירה

10 הבירות שנקנו בהלוואה אינן "הון בעלים", כי הן לא שייכות לכם אלא לבנק, שהלווה לכם את הכסף שהן שוות. אם תמכרו אותן במחיר גבוה ותרוויחו, תוכלו גם להחזיר את ההלוואה לבנק וגם לשמור לעצמכם את העודף. העודף הזה יהיה הון הבעלים. זה הביזנס. וההבדל היחיד בין המאזן המצועצע הזה למאזן אמיתי הוא שבאמיתי כל הבירות יתורגמו לכסף, ויופיעו כמספרים.

לפני שנמשיך, אתם בוודאי רוצים להיות בטוחים שהמאזן יישאר מאוזן, לעולם ובכל מצב. אתם יכולים להיות בטוחים.

גם אם מיד אחרי שלוויתם מהבנק 100 שקל נשדדתם, הנהלת החשבונות שלכם תתעד את זה באותה הדרך, ותכתוב משהו כזה:

חייב ארנק ב- 100 שקל; זכה גנב ב- 100 שקל

המאזן שלכם יהיה:

נכסים:
חובות גנבים שטרם שולמו – 100 שקל

התחייבויות:
החזר הלוואה לבנק – 100 שקל.

אם הגנב לא יחזיר את הכסף, ולא יהיו לכם נכסים אחרים, תמצאו את עצמכם בצרה. הבנק יתחיל לבדוק מה הוא יכול לקחת לכם מהבית, ותוכרזו כפושטי רגל. ולא רק אתם, ולא רק כשגנב מכה. זה יכול גם לקרות כשאף אחד לא קונה את הבירות. או את זמן האוויר. או את שטחי הפרסום בעיתון או באתר האינטרנט. אפשר להצליח בעסקים ואפשר להיכשל, ושני הדברים יופיעו בבירור בכל דוח מאזן. צריך רק לדעת על מה להסתכל.
 

3. קראו את דוח המאזן

שיהיה בכיף:
 
 
 
תודה שחזרתם. כפי ששמתם לב, לא מופיעות בדוח-לדוגמה הזה המילים בנקים, בירות, זמן אוויר או גנבים. אבל עליהם הוא מדבר. הוא פשוט מתרגם את כולם לערכם הכספי. בעולם העסקים כל דבר נמדד לפי ערכו הכספי. אם לקוח מחייך עולה לחברה 20 שקל ומכניס לקופתה 30 שקל, החברה תשקיע את הדרוש כדי לגרום ללקוח לחייך, תרוויח את 10 השקלים ותוסיף אותם לנכסים שלה. אם מחיר שביעות הרצון הוא 31 שקל, אז זין על הלקוח. זה בוודאי מסביר כמה דברים.

וכעת, עברו אתי על הדוח פעם אחת – שורה אחרי שורה:

רכוש שוטף הוא כל נכסי החברה שזורמים במהירות, כלומר מזומנים או מה שניתן להפוך למזומנים תוך 12 חודשים לכל היותר. כשיש לחברה הרבה רכוש שוטף היא יכולה לשלם משכורות, לקנות חומרי גלם ולשלם את חשבונות החשמל, שבעזרתו מפעילים את המחשבים והמכונות.

מזומנים ושווי מזומנים: הם כל הכסף בחשבונות, בקופות ובכספת, הפקדונות שאפשר לפדות ברגע, והשקעות אחרות מהסוג שלא עלול ליפול עם הבורסה.

לקוחות: קניתם פעם בתשלומים? השורה "לקוחות" כוללת את כל הכסף המזומן שלקוחות החברה עדיין לא שילמו ביום שבו רואה החשבון של החברה חתם על דוח המאזן. כל הכסף מייצג עסקאות שבוצעו אבל שהשקלים שנוגעים להן לא הגיעו פיזית אל חשבון הבנק של החברה. אחת ההונאות שביצעו מנהלי תאגיד "אנרון" היתה לרשום בסעיף ה"לקוחות" כסף מעסקאות שלא בוצעו מעולם. השקר הפך לעבירה פלילית כאשר משרד רואי החשבון ארתור אנדרסן חתמו על דו"ח המאזן. חתימת רואה החשבון היא העדות שהמדינה דורשת כדי להכיר בנתוני הדו"ח כעובדות.

חייבים אחרים ויתרות חובה: הם כל הכספים שחייבים לחברה אנשים שאינם לקוחות. הלוואות שנטלו עובדים ובעלים מופיעות פה, כמו גם חובות של מוסדות ממשלתיים.

(הפרשה לחובות מסופקים) – ולפעמים ”הפרשה לחובות אבודים”: אם אי פעם הלוויתם שקל לערס, אתם יודעים מה משמעות השורה הזו. כל חברה נאלצת להתמודד עם לקוחות שבסופו של דבר לא משלמים עבור מה שקנו. חברות מחוייבות לשמור רזרוות מזומנים כדי לכסות בעצמן את החובות האלה. בין השאר, הן עושות זאת כדי לא להיקלע למצב המביך מסוף סעיף 2. הסכום שנרשם בשורה זו מופחת מסך כל הנכסים השוטפים.

התמוטטות רשת הסופרמרקטים של "קלאבמרקט" התגלתה לראשונה בדוחות המאזנים של ספקי הרשת. המון חקלאים, יבואנים ויצרני מזון הבינו שקלאבמרקט לעולם לא תשלם להם על הסחורה, והעבירו את כספי החובות משורת "לקוחות" לשורת "הפרשה לחובות מסופקים". שוק ההון תמה מה קורה פה, והפרשה התפוצצה.

מלאי: השווי הכספי של כל הסחורות ששוכבות במחסני החברה, וצפויות להימכר בשנה הקרובה. ערך המלאי נמדד לפי התמורה שהחברה תקבל תמורת המכירה שלו, אלא אם מדובר ב"מלאי מופחת", כלומר בסחורות שכנראה כבר לא יימכרו, ואם כן יימכרו, ערכן יהיה נמוך יותר. במקרים אלה, מחשבים את הערך הצפוי. שימו לב שחברה שיש לה הרבה יותר מלאי ממזומנים היא חברה שלא מצליחה למכור. החברה שבמאזן למעלה דווקא נראית בסדר.

השקעה בחברה אחרת: עד כה פורטו הנכסים השוטפים של החברה. מכאן מתחילים הדברים ששייכים לחברה, אבל שלא עומדים למכירה, ושאין כוונה לשלם אתם משכורות ולהחזיק את הקופה בתקופות לחוצות. “השקעה בחברה אחרת" מספר שהחברה קנתה נתחים משמעותיים מחברה אחרת. הסכום מייצג את ערך המניות שברשות החברה הקונה, למרות שהוא לא מחושב לפי ערכן בבורסה, אלא בדרך שחבל על הזמן של כולנו מכדי לדבר עליה.

רכוש קבוע, נטו: ערכם הכספי של כל מכשירי הטלפון, השטיחים, המהדקים, המבנים והרכבים ששייכים לחברה. הערך נמדד לפי מחירם בעת הקנייה, כאשר עם הזמן מופחתים מהם סכומים הקבועים בחוק, שנקראים "פחת" ומייצגים את ירידת הערך שלהם.

מיסים נדחים (ולפעמים “תשלומים נדחים”): הם כסף שהחברה אמורה לשלם, למשל על מיסים או ביטוח אבל שהיא קיבלה עליהם דחייה, או שהיא משלמת אותם בתשלומים שחלקם יהיו אחרי מועד הגשת הדוח. טכנית, הכסף שאמור להיות משולם נשאר בנקודת זמן זו בידי החברה, ומתועד במסגרת הנכסים שלה.

בדוחות מאזן ניתן למצוא גם את השורה רכוש אחר. המונח הזה יכול לייצג את ערכם הכספי של מותגים או פטנטים רשומים השייכים לחברה, והוא גם יכול לייצג את דמי העירבון שנתנו לבעל המחסן השכור. אחרי הכל, הכסף הזה שלהם, אבל הוא לא בדיוק נזיל והוא לא בדיוק רכוש קבוע. כדי לדעת מה טיבו של ה"רכוש האחר" המסתורי, בדקו בביאורים המילוליים שנלווים לכל דוח כספי.

לבסוף מגיעה שורת הסיכום של "סך הכל נכסים". היא תהיה שווה לסך כל ההתחייבויות + הון הבעלים. אם אתם תוהים למה, תגללו קצת למעלה.

התחייבויות שוטפות: הרכוש השוטף היה כסף שיכול להיות זמין מיידית, ולכל המאוחר תוך שנה. ההתחייבויות השוטפות זה הכסף שהחברה צריכה לשלם מייד, ולכל המאוחר תוך שנה.

אשראי תאגידים בנקאיים או חלויות שוטפות בגין התחייבויות: אלו האוברדראפטים וההלוואות שהחברה לקחה.

התחייבויות לספקים ונותני שירות: כאן מפורטים כל הצ'קים הדחויים, ההזמנות מספקים שהגיעו אבל עדיין לא שולמו, ושאר ה"שוטף פלוסים" של החברה. באופן מצער, חברה שסעיף ההתחייבויות שלה לספקים גבוה (כלומר היא דוחה תשלומים), ושסעיף חובות הלקוחות נמוך (ולא נותנת אשראי), מרוויחה מכך: את הכסף שאת תשלומו היא דוחה היא יכולה להשקיע בעסקיה, או אפילו לשים בבנק ולהרוויח עליו קמצוץ ריבית.

זכאים ויתרות זכות: השורה שמציינת את המשכורות שעדיין לא שולמו, ועוד סוגים של תשלומים מיידיים שהחברה צריכה להעביר, לפעמים בנסיבות פחות נוחות. כדאי להיוועץ בהערות הנלוות לדוח הכספי.

התחייבויות לזמן ארוך: הם כספים שהחברה שומרת בצד למקרים כמו

התחייבויות בשל סיום יחסי עובד מעביד: הלא הם פיצויי פיטורים.

התחייבויות אחרות לזמן ארוך: הן בדרך תשלומי פריסה של חובות, הסדרי תשלומים, כיסויי הפסדים בכל מני השקעות. היוועצו בביאורים כדי לדעת מה זה היה הפעם.

התקשרויות ושיעבודים: שורה זו מתארת את המשמעויות הכספיות של סיכומים והתחייבויות שונות שהחברה חתמה עליהן. למשל – אם עזבתם לאחרונה את תפקידכם הבכיר בחברת טכנולוגיה, והחברה רוצה לתת לכם מענק בגובה שנת עבודה שלמה – כדי שלא תלכו לעבוד אצל המתחרים, גובה המענק יופיע בסעיף הזה, והסיפור שמאחוריו יופיע בביאורים המילוליים.

הון מניות: אחרי שלקחנו את כל הנכסים, וחיסרנו מהם את כל ההתחייבויות, מה שנשאר הוא הכסף ששייך לחברה, ולא לאף אחד אחר. אם מישהו מבעלי החברה או מהמשקיעים שלה רוצה את הכסף שלו בחזרה, “הון המניות" הוא המקום שבו הכסף הזה נמצא. כל שאר הכסף שייך לעובדים, לספקים, לבנקים, למלווים מהשוק האפור ולשאר שאנשים שיש לחברה התחייבויות כלפיהם.

ואצל חברות מצליחות תמצאו גם את סעיף עודפים, שמייצג רווחים מצטברים שעדיין לא חולקו לבעלי המניות (חלוקת רווחים לבעלי מניות נקראת דיבידנד. יש אנשים שמתפרנסים מזה.

עכשיו, כשתצלום הרנטגן המבואר בידיכם, אתם יכולים להתחיל לנתח אותו.
 

4. נתחו אותו

 
נניח ששתי חברות ההייטק שבתמונה משמאל הציעו לכם עבודה. שימו לב כמה הרבה מוכרת החברה למעלה. היא לא מתביישת למנף את עצמה עם הלוואות גדולות כדי להיכנס לשוק בכל הכוח, ולמכור כמעט פי שש יותר מהחברה שמתחתיה. באיזו חברה הייתם מחפשים את עתידכם? באיזו חברה הייתם משקיעים?

המלכודת פה היתה ברורה: החברה שלמעלה אמנם מוכרת הרבה, אבל לא תצליח לכסות את חובותיה גם אחרי שתמכור את כל המלאי שלה. היא לא צריכה להיקלע לקשיים כדי להתמוטט. היא כבר בקשיים. תושיה עסקית כבר לא תעזור לה בשלב הזה, כי אם, למשל, היא תרצה לייצר עוד רובוטים וחיישני תנועה קטנים כדי למכור אותם ולהרוויח, היא תצטרך לקחת עוד הלוואות. הפתרון היחיד שלה יהיה למכור את הרכבים הצמודים ולעבור למשרדים קטנים יותר – כלומר, לכרסם ברכוש הקבוע.

גם מצבה של החברה השניה לא מזהיר, אבל בינתיים הראש שלה מעל המיים. חברה יציבה שלא צריכה לחשוש מהתמוטטות מיידית, היא חברה שסך הרכוש השוטף שלה הוא לפחות פי 2 מסך ההתחייבויות השוטפות. כאשר הרכוש השוטף הוא רק פי 1 וחצי, צריך להתחיל לחשוש: תביעת ענק לא צפויה או ירידה זמנית במכירות עלולים לסבך את העסק, גם אם הרובוטים שלו שינו את חייכם.

בדוח השלם שלמעלה, סך הרכוש השוטף הוא 20,489 אלפי שקלים (20.48 מיליון), וסך ההתחייבויות השוטפות הוא 11,843 אלפי שקלים (11.84 מיליון). אם נחלק את הרכוש השוטף בהתחייבויות השוטפות, נקבל יחס של בערך 1.7. הרכוש הוא פי 1.7 מההתחייבויות. סביר. החישוב הזה נקרא חישוב היחס השוטף.

מחבר ספרי ההשקעה צביקה ברגמן ממליץ להיזהר כשמנתחים יחס שוטף. כשכמות המזומנים הפנויים גבוהה פי כמה וכמה מכל הדרוש לכיסוי ההתחייבויות, הוא כותב, זה אומר שלחברה יש עודף כסף שהיא לא מנצלת נכון, ומשאירה אותו בחשבונות השוטפים במקום להשקיע אותו, להתרחב ולהרוויח יותר. הוא ממליץ גם להיזהר מחברות שהחלק העיקרי ברכוש השוטף שלהם הוא לקוחות חייבים. מיליארד דולר על הנייר לא שווים הרבה, כשמי שאמור לשלם לכם אותם זה קלאבמרקט.

ניתוח נוסף שבודק יציבות של חברה, בודק פי כמה עולות התחייבויות החברה על ההון העצמי שלה. בחברה מהדוח למעלה, סך ההתחייבויות (ללא ההון העצמי) הוא 13,537 אלפי שקלים. ההון העצמי הוא 23,170. ההון גבוה מההתחייבויות. פירוש הדבר הוא שבעלי החברה יכולים בכל רגע לכסות את כל החובות בעצמם, מבלי לאבד את השליטה בחברה. יציב מאוד.

כשאתם מתלבטים לאיזו חברה קטנה להצטרף או באיזו חברה גדולה להשקיע – קחו את דוחות המאזנים של כל המתחרות, ובדקו מי מהן תישאר על הסירה אחרי לילה של סערה, ומי תמשיך לשוט גם אחרי הצונאמי.
 

עוד בלייף האקר

 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by