בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
4 צעדים לקריאת דו"ח רווח והפסד 

4 צעדים לקריאת דו"ח רווח והפסד

 
 
אסף אביר

מהו דו"ח רווח והפסד? איך הוא יעזור לכם להשקיע ואיך הוא יעזור לכם להתקדם בעבודה? לייף האקר מלמד אתכם מנהל עסקים בחמש דקות

 
 
 
 
Calcalist
 
 
 
 
 
 

1. הכירו את דו"ח רווח והפסד

דו"ח רווח והפסד (הקרוי גם "דו"ח הכנסות") הוא השימושי ביותר בין הדוחות הכספיים של חברה. הוא שימושי כי לא רק חברות משתמשות בו, אלא כל מי שמנסה להשאיר את הראש מעל לקו המים. אם אי פעם לקחתם דף נייר, כתבתם בצד אחד את ההכנסות שלכם ובשני את ההוצאות ובדקתם ממה יש לכם יותר – אזי ערכתם דו"ח רווח והפסד. אם מעולם לא עשיתם את זה, כדאי שתתחילו עכשיו.

אבל הדוח הזה שימושי לא רק לחברות ענק ולמשקי בית קטנים. כל עובד ומנהל, בכל דרג וכמעט בכל תחום, יוכל להצליח הרבה יותר אם יערוך מעקב רווחים מסודר במחלקה או בפינה שעליהן הוא מופקד. כשהתחלתם לעבוד אמרו לכם למה מצפים מכם, אבל לא גילו לכם איך להתבלט מעל כל האחרים. שליטה מוחלטת על כמה אתם עולים לחברה שלכם וכמה כסף אתם מכניסים אליה תעזור לכם להפיק יעילות מקסימלית, ויעילות מקסימלית היא דרך להתקדם בחיים.

כמו המאזן, גם דו”ח רווח והפסד כתוב בשפת סתרים חשבונאית, שמטרתה לגרום לכל הדוחות הבורסאיים בעולם לציית לאותם כללים. תרגומון פשוט יכול לפענח את השפה הזו, וחשבון פשוט יכול להפיק מהדו"ח מידע רגיש ותחזיות עסקיות, שמסתתרות כולן בין המספרים. הצעד הראשון כאן:
 

2. קראו את הדו"ח

מאזן מציג תמונת מצב קפואה של חברה. לעומתו, דוח רווח והפסד מסכם את מעשיה לאורך תקופה מסויימת. חברות שנסחרות בבורסה מפיצות את הדוחות שלהן מדי שלושה חודשים (שמכונים "רבעון") ומפרסמות דוח גדול ומסכם בסוף השנה.

הצטרפו למסע קצר בנבכי דוח אחד כזה, ששייך לחברה עלומת שם ועורך השוואה בין ביצועיה בשלוש השנים האחרונות.
 
 
 
הכנסות ממכירות ושירותים: זו השורה המרשימה ביותר בדו"ח. היא מתארת את כל הכסף שנכנס לחברה ממכירת המוצרים שהיא מייצרת או השירותים שהיא מספקת. הוא לא כולל הכנסות מהשקעות, גיוס כספים מהלוואות או מכירת מחסן ישן שכבר לא משתמשים בו, אלא רק כסף שנכנס מביצוע עסקאות.

שאר הדו"ח מוקדש לתיאור כל הדברים שמכרסמים בהכנסות האלה: עובדים שדורשים משכורת, מנהלים שדורשים בונוסים, בנקים שדורשים בחזרה את הכסף שהלוו - ובתוספת ריבית וממשלות שדורשות תשלומי מס. כמעט כל שורה מורידה עוד קצת כסף מהסכום שרשום למעלה, כשמטרתה של כל חברה הוא לגרום לכמה שיותר שקלים לשרוד את התהליך ולהגיע לשורה התחתונה.

עלות המכירות והשירותים: שורה זו מתארת את כל הכסף שעלו חומרי הגלם וההובלה שלהם למפעל, וכל העלויות שכרוכות בפעולת הייצור ובהחזקת המפעל, כמו משכורות פועלים, חשמל, ארנונה וביטוח נגד רעידות אדמה. כשהחברה היא חנות, הסעיף מתאר את הכסף ששילמה לספקיה עבור המוצרים. בכל דו"ח רווח והפסד מחסרים את שורת עלות המכירות משורת ההכנסות, כדי לקבל את השורה הקרויה רווח גולמי. אתם יכולים לראות שהוא קצת פחות מרשים מההכנסות ההתחלתיות.

הוצאות מכירה ושיווק: השורה הזו מרכזת את הכסף שהושקע בנסיעות לחו"ל של אנשי מכירות, בתשלום לחברות סקרים ולפרסומות בערוץ 2, ולכל ההוצאות שכרוכות בקידום המכירה של המוצרים והשירותים, אבל לא בהם עצמם. אצל החברה עלומת השם הזו, מאמצי המכירה לא משאירים הרבה מהרווח הגולמי.

שורה שלא מופיעה בדו"ח של חברתנו עלומת השם, אבל יכולה להופיע אצל חברות אחרות היא הוצאות מחקר ופיתוח. אלו המשכורות של הממציאים, מהנדסי המוצר, מפתחי הפטנטים והמרגלים התעשייתיים של החברה, וכן כל המשאבים שהם משתמשים בהם. גדול משקיעי זמננו, וורן באפט, אוהב חברות שלא צריכות להשקיע יותר מדי בפרסום ושיווק – כי המוצרים שלהן מפורסמים דיים – אבל שכן משקיעות הרבה במחקר ופיתוח – כדי להיות רלוונטיות וחדשניות גם בעתיד.

הוצאות הנהלה וכלליות: אחרי שהחברה שילמה לספקי המוצרים והשירותים שלה, לעובדים ולאנשי המכירות, נשארו המנהלים הבכירים, וכל שאר הדברים שצריך כדי להחזיק עסק: רואה חשבון, מנקה, הפרשות לקרנות פנסיה, וכל דבר אחר שצריך לשלם עליו ושאיננו חלק ישיר מתהליך הייצור, המכירה או ההמצאות של הדבר הבא.

ההפרדה בין עלות מכר לבין הוצאות מכירה והנהלה עוזרת למשקיעים להבדיל בין החברות היעילות לבזבזניות. בחברה עלומת השם מהדוגמה, הוצאות המכירה וההנהלה זוללות יותר מ- 95 אחוזים מהרווח הגולמי (כמעט 617 מיליון ש' של הוצאות מכירה והנהלה בשנת 2005, כשהרווח הגולמי היה פחות מ- 642 מיליון).

אצל ענקית התרופות טבע, למשל, הוצאות המכירה וההנהלה הן פחות משליש מהרווח הגולמי, ושם גם מוקדשים סכומים נכבדים למחקר ופיתוח, מה שנותן לחברה סיכויים להוביל גם בעתיד. אולם כמובן שאין להשוות יצרנית תרופות ליצרנית מכשירי חשמל. כשאתם רוצים לבחון יעילות של חברה, השוו אותה תמיד למתחרותיה באותו התחום.

רווח (הפסד) תפעולי המכונה לעיתים רווח (הפסד) מפעולות רגילות לפני מימון, נטו: בשורה הזו כתוב מה שנשאר מהכנסות החברה, אחרי שסיימה לשלם לכל עובדיה, ספקיה, מנהליה, משרדי הפרסום שלה ושאר הגורמים שהיא עובדת אתם. בחברה עלומת השם שלנו, הרווח התפעולי של 2005 היה קצת פחות מ- 25 מיליון שקל. אלו לא 3 מיליארד השקלים שהלקוחות שילמו ושהיו בקופה לפני שחיסרנו מהם את כל העלויות, אבל גם עם זה היה אפשר להסתדר.

אלמלא החוב לבנק.

השורה הוצאות (הכנסות) מימון נטו מתארת את הכסף ששילמה החברה כדי להחזיר הלוואות וריבית על הלוואות, ולפרוע אגרות חוב שמשקיעים קנו ממנה בעבר. גם הגדולות והיעילות שבחברות לוות כסף מבנקים ומשקיעים, וכמעט כל בעלי ההון ששמעתם עליהם חייבים, ממש ברגעים אלה, עשרות מיליוני שקלים לכל מני גורמים במשק. השאלה היא האם ההלוואות מנוהלות נכון, באופן שהכסף שנלקח כהלוואה יהפוך במהירות להרבה יותר כסף, או האם החברה כורעת תחת נטל ההלוואות והריביות. חברתנו עלומת השם נאלצה ב- 2005 לשלם לנושיה 58.5 מיליון שקל. אלא שבקופתה היו רק 24.9 מיליון. החברה עוברת להפסדים וכאילו לא די בכך, מגיעה השורה הבאה בדוח:

הכנסות (הוצאות) אחרות, נטו: חברה יכולה לעשות עם הנכסים שלה עוד כל מני דברים, פרט לייצור מוצריה ומכירתם. היא יכולה למכור או להשכיר מבנים שהיא לא משתמשת בהם, היא יכולה להוציא מחשבון הבנק כסף ולהפסיד את כולו בהשקעות מפוקפקות. כדי לדעת מה בדיוק קרה בסעיף הזה, יש להביט ביאורים המילוליים שכל חברה מחוייבת לצרף לדוחותיה הכספיים.

לחברה עלומת השם שלנו שהיא, דרך אגב, חברה ישראלית אמיתית, היו "הוצאות אחרות" של כ- 54.6 מיליון שקל, שרובן מימנו תהליכי התייעלות ורה-ארגון בחטיבה האירופית של החברה. היו גם 11 מיליון שקל שחוסרו כ"הפחתות מוניטין". מה זה הפחתות מוניטין? בעולם העסקים כל דבר מתורגם לערכו הכספי. כשבעלי המניות של פורטל נענע בוחנים את הבטי העסק שלהם, הם לא מסתכלים על הלוגו שאתם רואים בראש הדף או על הכותרות של הכתבות באתר. הם מסתכלים על המספרים. כל לוגו ומותג אפשר לתרגם לערך כספי, וערכו של כל לוגו ומותג יכול להישחק. מי מחליט שהמוניטין – הלא הוא הלוגו, המותג והתדמית – שווה דווקא 20 מיליון ולא 19? מי מחליט שערכו הופחת דווקא ב- 11 מיליון? רואה החשבון שחותם על הדו"ח.

רווח (הפסד) לפני מיסים על הכנסה: הגענו לשורה הכמעט תחתונה. החברה סיימה את חישוביה, ועתה מגיע מס ההכנסה. בוודאי שמתם לב שכשכירים, מורידים לכם את מס ההכנסה עוד לפני שהכסף נכנס אל חשבון הבנק שלכם, ובשאריות אתם משלמים את החשבונות והחובות. לחברות, בניגוד לבני אדם, מרשה המדינה קודם לשלם את כל החשבונות והחובות, ואת מס ההכנסה לשלם ממה שיישאר. מה שנשאר לחברה הזו זה (88,306) אלפי שקלים, שהם למעשה הפסדים של כ- 88 מיליון שקל.

מיסים על ההכנסה (הטבת מס): זוהי שורת ההפחתות האחרונה, לפני הרווח (או ההפסד) הנקי. מאחר והחברה שלנו הפסידה 88 מיליון שקל, היא זכאית להטבת מס מהמדינה, ששילמה לה בסוף 2005 7.9 מיליון שקל.

רווח נקי (הפסד) לשנה: זו, למעשה, השורה הראשונה שיש להסתכל בה בכל דוח רווח והפסד. זה מה שנשאר לבעלי החברה והמשקיעים. השנה החברה שלנו הפסידה 80 מיליון שקל. בשנה שעברה היא הרוויחה 40 מיליון ובשנה לפניה 52 מיליון.

מה קרה השנה? תהליך ההתייעלות החד פעמי והיקר מהסעיף "הוצאות אחרות"? לא רק. כל ההוצאות האחרות ביחד לא הגיעו ל- 55 מיליון, וההפסד השנה הוא של 80 מיליון. ירידה במכירות? לא רק. השנה המכירות היו נמוכות רק במעט מב- 2004, וגבוהות מהמכירות ב- 2003, שהיתה רווחית. הוצאות הענק על השיווק? ההוצאות הכפולות על המימון? עלות המכירות, שלבדה עולה שלישים מההכנסות?

כולם ביחד, כנראה. החברה הזו לא במצב משגע, והיא זקוקה לטיפול מהמסד עד הטפחות. ייתכן שהרה-ארגון באירופה הוא הדבר שהיתה זקוקה לו. בכל מקרה, כדאי לחכות לדוח של סוף 2006.
 

3. נתחו את הדו"ח

 
ניתוח דוחות פיננסים הוא פעולה פשוטה ורבת ערך. היא פשוטה, כי כל מה שצריך בשבילה זה נייר ועיפרון, ולכל היותר מחשבון. רוב סוגי הניתוחים הם חלוקה של אחד מהסעיפים בדוח, באחד מהסעיפים האחרים.

היא רבת ערך, כי היא מאפשרת להשוות בין היעילות, היציבות והפוטנציאל של חברות ענק לבין אלו של חברות קטנות. למשל, ניתוח שולי הרווח הגולמי מגלה את יעילות מערך הייצור. היא מבוססת על חלוקת שורת הרווח הגולמי בשורת ההכנסות מהמכירות והשירותים. התוצאה, כפי שניתן לראות משמאל, תהיה לרוב בין 0 ל- 1. כשחברה ששולי הרווח שלה קרובים יותר ל- 0 מרוויחה מעט מאוד בשל הוצאותיה הרבות, וחברה ששולי הרווח שלה מתקרבים ל- 1 היא חברה יעילה, שמוציאה מעט על הייצור ומקבלת הרבה על תמורת המוצר המוגמר. מאחר ולכל ענף יש את שולי הרווח המקובלים אצלו, עליכם להשוות את נתוני החברה אל מתחרותיה, כדי לדעת אם מצבה טוב או רע.
 
 
ניתוח שולי הרווח הנקי נותן כמה רמזים על יציבותה ויעילותה של החברה כמערך שלם. כשהשורה התחתונה מהווה אחוז גדול יותר מההכנסות, אזי שינויים לטובה במכירות יהיו יותר רווחיים, ושינויים לרעה יהיו פחות מזיקים. החברה יציבה יותר, רווחית יותר ומשתלמת יותר.
 
 
ניתוח עלות המכר מגלה כמה אגורות מכל שקל שנכנס לקופות חברה הלכו אל אנשי השיווק ומשרדי הפרסום. חברה שרוב הכנסותיה משתלשלות לכיסי אנשי השיווק, היא כנראה חברה שכל הזמן צריכה להסביר לאנשים למה כדאי להם לקנות את מוצריה. המוצרים עצמם, כנראה, לא מספיק טובים. גם כאן, הנוסחה הפשוטה היא חלוקת הוצאות
 
 
קל לראות שכל הניתוחים מבוססים על היגיון פשוט, ושאתם יכולים להחליט לבד מה אתם רוצים לבדוק, ולהבין לבד את משמעות התוצאות. הבדיקה יכולה להתבצע גם בין שורות בדוחות שונים. למשל, אם אתם רוצים לבדוק האם החברה מוכרת בקצב גבוה, אתם יכולים לגלות כמה פעמים, בערך, היא מכרה השנה את כל המלאי שלה ומלאה מחדש את המחסן: גשו לדוח המאזן (כן, המאזן שבכתבה ההיא הוא של אותה חברה שמכבת בכתבה הזו), ערכו ממוצע של השורה "מלאי" בשלוש השנים האחרונות, וחלקו את שורת ה"הכנסות" מדוח רווח והפסד בשורת ה"מלאי" מדוח המאזן. התוצאה היא מספר הפעמים השנה שהחברה מכרה את כל המלאי שלה ומילאה מחדש את המחסן.
 
אפשר גם לברר, די בקלות, את מספר עובדי החברה, לחלק את ההכנסות במספרם, ולגלות מה מידת היצרנות הממוצעת של כל עובד. אפשר לחלק את הרווחים במספר העובדים, ולגלות כמה רווח נקי מייצר כל עובד, ואפשר לבדוק עוד הרבה. בכתבה על שיטות ההשקעה של וורן באפט פירטנו שלוש מהבדיקות העיקריות שמיוחסות לו: תשואה על ההון, שיעור הוצאות המימון ושולי הרווח הנקי, לצד ציפייה לעלייה ברווח הנקי מדי שנה.
 

4. רחרחו היטב

דוחות כספיים הם המאור הגדול של עולם העסקים. בראיונות ומכתבים למשקיעים, כל מנהל יכול לנצל את חופש הביטוי ולטעון שהחברה שלו היא הטובה מכולן. המקום היחיד שבו המנהל לא יכול לטעון מה שמתחשק לו הוא הדוחות, שדורשים אישור של רואה חשבון חיצוני. ולכן, הדוחות הכספיים הם אלו שמספרים את סיפורה האמיתי של חברה עסקית.

אולם גם חתימה של רואה חשבון לא תמיד מבטיחה מאה אחוזי דיוק. מנהלים רבים יודעים, עם או בלי עזרת רואי החשבון שלהם, לשחק קצת עם המספרים, כשצריך. למשל, רואה חשבון לעולם לא יאשר לרשום בשורת ההכנסות כסף שעדיין לא הועבר אל החברה. אבל לפעמים, מנהלים ספורים שלא עומדים בפיתוי, ידווחו על כסף שהועבר כמקדמה, וירשמו אותו כהכנסה – גם אם העסקה בסוף לא תצא לפועל. וזו רק דוגמה אחת.

קראו בזהירות את הדוחות הכספיים של החברות שאתם שוקלים להשקיע בהן. בדקו מספר מדדים שונים, וודאו שכולם מציירים את אותה התמונה. ודאו שאתם יודעים איזה אירוע מציאותי מייצג כל מספר על הדף. עיון בביאורים שמצורפים לדו"ח וכמה חיפושים בגוגל אמורים להספיק. היו יסודיים. לא באתם לכאן לשחק, ולא ליפול במלכודת דבש. אתם אנשי עסקים עכשיו.
 

עוד בלייף האקר

 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by